מגמות המזון שחזינו, ומה באמת קרה

בסוף 2020 פרסמנו תשע תחזיות למגמות מזון. הנה גיליון הציונים הכן — מה נשאר, מה גווע בשקט, ומה הפך למשהו שלא ציפינו לו.

רשימות מגמות זולות לכתיבה וכמעט אף פעם לא חוזרים אליהן, מה שנוח מאוד למי שכותב אותן. אנחנו מעדיפים לחזור ולבדוק את המחברת של עצמנו. לפניכם תשע המגמות שציינו בתחילת העשור, כל אחת עם מה שאמרנו אז ומה שקרה בפועל — והיכן שטעינו, גם למה.

1. אכילה פלקסיטרית

מה אמרנו: שגישה גמישה לצמחונות — בעיקר צמחי, בלי להישבע להימנע ממשהו — תגדל מעבר לצמחונות נוקשה.

מה קרה: נכון, ואף למעלה מזה. המילה "פלקסיטרי" דהתה, אבל ההתנהגות שהיא תיארה הפכה לברירת המחדל. ימי שני בלי בשר, צ'ילי שעועית באמצע השבוע, אפשרות צמחית שמניחים אותה מראש במקום לבקש אותה — כך פשוט אוכלים היום הרבה בתים, בלי שמישהו טוען לזהות בזכות זה. מחקר על אכילה מבוססת צמחים תמך באותה מסקנה: להוסיף עובד טוב יותר מלאסור.

2. בישול ביתי

מה אמרנו: שהזינוק בבישול הביתי בתקופת הסגרים ישרוד את הסגרים.

מה קרה: חלקית נכון, והיינו אופטימיים מדי. המחמצת חזרה לארון. אבל שני הרגלים נשארו: אנשים שמרו את הטכניקות שלמדו, והמשיכו להכין בבית מנות של מסעדה במקום להתייחס אליהן כאל משהו שרק מסעדות עושות. מה שבאמת ניצח היה שביל הביניים — ערכות בישול, בישול במנות גדולות, וההנחה שארוחת ערב הגונה ביום רביעי היא בעיה פתורה.

3. מורינגה בכל מקום

מה אמרנו: שמורינגה תהיה מזון־העל של השנה.

מה קרה: לא הייתה לה שנת פריצה, וכדאי שנודה שהיה לנו אינטרס לחזות אחת כזאת. מה שכן קרה היה טוב יותר: היא חדלה להיות מגמה והפכה למצרך קבוע. מורינגה נמצאת היום על מדפי סופרמרקטים רגילים ולא רק בחנויות מתמחות, ומי שקונה אותה קונה את השקית הרביעית שלו, לא את הראשונה.

הנימוקים עומדים במבחן. עלה המורינגה עשיר בערכים תזונתיים באופן חריג לעלה ירוק — 47 תרכובות נוגדות חמצון, 25 ויטמינים ומינרלים וכל תשע חומצות האמינו החיוניות, שרוב העלים הירוקים אינם מספקים. הוא נטול קפאין מטבעו. והטעם שלו מובחן מספיק כדי להישאר מעניין: ירוק ומעט מלוח, קרוב יותר למאצ'ה או לאפונה טרייה מאשר למשהו מתוק. הצירוף הזה הוא מה שמאריך חיים של מזון מעבר למחזור האופנה שלו.

4. משקאות דלי אלכוהול ונטולי אלכוהול

מה אמרנו: שחלופות דלות אלכוהול ונטולות אלכוהול יעברו מקוריוז לנורמה.

מה קרה: ההערכה הנכונה ביותר ברשימה, ועדיין מאיצה. בירה באפס אחוז נעשתה באמת טובה ולא רק זמינה. אלכוהול נטול בנה קטגוריה שלמה. והחשוב מכול: המחיר החברתי של להזמין אחד כזה קרס — וזה תמיד היה המחסום האמיתי, לא המוצר.

יש השלכה שלא חזינו: זה הפך את שאר תפריט המשקאות למעניין יותר. אם מישהו לא שותה אלכוהול, חליטת היביסקוס חמצמצה או חליטת צמחים קרה כמו שצריך חייבות להצדיק את מקומן, והיצרנים הגיבו בהתאם.

5. מזון לתפקוד החיסוני

מה אמרנו: שבנסיבות שהיו, זה יהיה סיפור התזונה הגדול של השנה.

מה קרה: זה אכן היה — וזה גם ייצר את שיווק התזונה הגרוע ביותר של העשור. זה הסעיף שהיינו כותבים היום הכי אחרת.

מערכת החיסון היא מערכת מבוזרת שמעורבים בה איברים רבים, סוגי תאים ומסלולי איתות — לא חוגה שאפשר להגביר. הראיות אינן תומכות ברעיון שמזון כלשהו מעצים אותה. מה שהראיות כן תומכות בו צר יותר ופחות שיווקי: כמה רכיבי תזונה באמת נחוצים לתפקוד חיסוני תקין — ובהם ויטמין C, ויטמין D, אבץ, סלניום, ויטמין A וויטמין E — וחסר בהם פוגע בו. תיקון חסר עוזר. חריגה מעבר לצורך אינה מצטברת.

אז הגרסה השימושית של המגמה הזאת היא: לאכול מגוון עם מספיק מרכיבי התזונה האלה, לבדוק ויטמין D אם אתם גרים במקום שבו יש חורף אמיתי, ולהיות ספקנים כלפי כל דבר שנמכר כקיצור דרך. זה משפט משעמם יותר מזה שכתבנו ב־2020, וזה המשפט המדויק.

6. שקיפות בשרשרת האספקה

מה אמרנו: שקונים ידרשו יותר ויותר לדעת מאיפה מגיע האוכל. IRI הגדירו שקיפות כציפייה לבהירות, לדיוק ולתועלת במידע על מזון.

מה קרה: נכון בכיוון, מעורב בביצוע. תוויות תקן התרבו עד כדי חוסר משמעות, ו"נקי" הפך לאסתטיקה שיווקית יותר מאשר לטענה. אבל הביקוש שמתחת אמיתי והוא לא הולך להיעלם, והמותגים שענו עליו באופן ספציפי — החווה הזאת, האזור הזה, שיטת הייבוש הזאת — הצליחו יותר מאלה שענו בלוגו של עלה.

מצדנו: המורינגה שלנו גדלה בחוות אורגניות בסרי לנקה, נקטפת ביד ומיובשת בצל ולא בחום. הפרט האחרון הוא זה ששווה לדעת, כי הוא ההבדל בין אבקה ירוקה בוהקת לאבקה בצבע חאקי.

7. בריאות המעי

מה אמרנו: שהמיקרוביום יהיה החזית הגדולה הבאה בתזונה.

מה קרה: נכון, והמדע באמת התקדם. הממצא העמיד ביותר התברר כמושך פחות מכולם: גיוון סוגי הסיבים חשוב יותר מכל מוצר פרוביוטי בודד. שלושים צמחים שונים בשבוע מנצחים קפסולה יקרה אחת. מזונות מותססים — יוגורט, קפיר, קימצ'י, כרוב כבוש, מיסו — הצדיקו את מקומם באותה תקופה.

מה שלא עמד בבדיקה היה בדיקת המיקרוביום לצרכן, שברובה סיפרה לאנשים דברים שאי אפשר לעשות איתם דבר.

8. מזון ממוחזר

מה אמרנו: שמזון העשוי מרכיבים שאחרת היו נזרקים, כפי שמגדיר זאת הUpcycled Food Association, יהפוך לזרם מרכזי.

מה קרה: הסעיף האיטי ביותר ברשימה. התקן קיים, הקטגוריה אמיתית, וקמח משאריות מבשלות ביס וחטיפים על בסיס פסולת עיסה נמצאים על המדף. אבל זה מעולם לא הפך לסיבה שבגללה אנשים בחרו מוצר — זה הפך לשורה נחמדה בגב האריזה. הקריאה שלנו היא שזה יהיה משמעותי יותר כסיפור של עלויות ליצרנים מאשר כמגמה צרכנית.

9. שובו של שמן הזית

מה אמרנו: ששמן זית יהיה השומן של השנה.

מה קרה: נכון, ואז הסתבך בגלל בצורת. יבולי הים התיכון צנחו והמחירים כמעט הוכפלו, מה שהעביר את השיחה מ"איזה שמן זית" ל"כמה שמן זית".

שני דברים ששווה לדעת כל עוד הוא יקר. ראשית, תכולת הפוליפנולים היא מה שמייחד שמן זית כתית מעולה, והיא נשחקת עם אור וזמן — קנו בקבוקים כהים, קנו קטנים יותר, והשתמשו בהם. שנית, הטענה העיקשת שאי אפשר לבשל עם כתית מעולה אינה מדויקת; נקודת העישון שלו גבוהה בנוחות מטמפרטורות טיגון רגילות. שמרו את הבקבוק הטוב במיוחד לסיום מנות, ובשלו בלי אשמה עם הרגיל.

מה גיליון הציונים באמת מראה

בקריאה חוזרת, התבנית אינה עוסקת במזונות בודדים. כל תחזית שהחזיקה מעמד הייתה למעשה אותה תחזית: שאנשים ימשיכו לנוע לכיוון יותר צמחים, יותר מגוון ויותר דברים שאפשר להתחקות אחריהם. כל תחזית שהחטיאה — שנת הפריצה של המורינגה, מהפכת המיחזור — החטיאה כי בלבלנו בין רעיון טוב לרעיון מהיר.

שווה לזכור את זה בפעם הבאה שתקראו רשימת מגמות, כולל זו. הדברים שנשארים כמעט אף פעם לא מגיעים ברעש.

הצהרות אלה לא הוערכו על ידי מנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA). מוצר זה אינו מיועד לאבחן, לטפל, לרפא או למנוע מחלה כלשהי.

התייעצו תמיד עם איש מקצוע רפואי לפני שינוי בתזונה, במיוחד אם אתן בהיריון, מניקות או מטופלות במצב רפואי כלשהו.