להיות פלקסיטריאנים לכבוד שעת כדור הארץ

מהי שעת כדור הארץ, מה באמת כרוך בתזונה פלקסיטריאנית, ולמה שעה אחת של אורות כבויים היא דחיפה מועילה לשינוי שמחזיק יותר משישים דקות.

מהי שעת כדור הארץ?

שעת כדור הארץ מתקיימת מדי שנה בשבת האחרונה של מרץ, בשעה 20:30 שעון מקומי. היא החלה בסידני ב־2007 ומתקיימת היום ביותר מ־190 מדינות וטריטוריות: אנשים, עסקים ואתרי ציון מכבים תאורה לא חיונית למשך שעה, כאות גלוי לדאגה מפני שינוי האקלים ואובדן הטבע.

המארגנים היו תמיד ברורים בנוגע לכך שהשעה עצמה היא סמלית. הערך שלה טמון בדחיפה – תאריך קבוע בלוח השנה שמבקש מכם לבחור דבר אחד שתשנו באמת אחר כך. יותר ויותר הקמפיין מנסח זאת כ"give an hour for Earth": שישים דקות שבהן עושים משהו למען כדור הארץ, במקום פשוט להימנע ממשהו.

אם אתם מחפשים שינוי בעל מנוף אמיתי, מה שאתם אוכלים הוא מועמד חזק. מערכות המזון אחראיות לכרבע עד שליש מפליטות גזי החממה בעולם, והמנוף הבודד הגדול ביותר בתוכן הוא כמות הבשר ומוצרי החלב בתזונה.

מהי תזונה פלקסיטריאנית

אכילה פלקסיטריאנית פירושה ברובה צמחית, עם בשר או דגים מדי פעם. זו כל ההגדרה. אין מדובר בצמחונות עם סעיף מילוט, אלא בתכנון אחר, שנשען על התובנה שהפחתת בשר מספקת את רוב התועלת הסביבתית שבוויתור מוחלט עליו, ועם זאת היא בת־קיימא הרבה יותר עבור רוב האנשים.

הצורה המעשית: הצמחים הם ברירת המחדל ומרכז הצלחת; הבשר הוא בחירה מודעת ולא אוטומטית; שום דבר אינו אסור, ולכן אין ממה "ליפול". U.S. News & World Report מדרג אותה בעקביות גבוה ברשימת התזונות הטובות ביותר בסך הכול, במידה רבה בזכות ההיצמדות – תזונה בלי כלל שאפשר להפר היא תזונה שאנשים נשארים בה.

איך זה נראה בפועל

• קטניות, דגנים מלאים, ירקות ופירות מהווים את הבסיס של רוב הארוחות.
• בשר מופיע כמה פעמים בשבוע במקום כמה פעמים ביום, ולעיתים קרובות כמרכיב ולא ככוכב הראשי.
• אגוזים, זרעים, ביצים, מוצרי חלב ודגים משלימים את החלבון היכן שתרצו.
• מבשלים יותר עם מרכיבים שלמים ופחות עם תחליפים מעובדים במיוחד.

למה זה חשוב לכדור הארץ

הטיעון הסביבתי הוא החלק החזק ביותר, והוא נשען על מספרים מתועדים היטב.

• פליטות. גידול בעלי חיים אחראי לנתח גדול מפליטות גזי החממה של החקלאות, כשהמתאן ממעלי גרה הוא התרומה הדומיננטית. הניתוח של פור ונמצ'ק שפורסם ב־Science ב־2018, שסקר כמעט 40,000 חוות, מצא שבשר בקר מייצר בסדר גודל של פי 50 פליטות לגרם חלבון בהשוואה לקטניות כמו אפונה.
• קרקע. החקלאות משתמשת בכמחצית מהשטח הראוי למגורים בעולם, וכשלושה רבעים מאותה קרקע חקלאית מוקדשים לבעלי חיים – מרעה בתוספת שדות למספוא – בעוד הם מספקים חלק קטן בהרבה מהקלוריות והחלבון בעולם.
• כריתת יערות. הרחבת שטחי מרעה וגידולי מספוא הם המניעים המובילים של כריתת יערות טרופיים, על ההשלכות הנלוות לאגירת פחמן ולאובדן בתי גידול.
• מים. למוצרים מן החי יש בדרך כלל טביעת רגל מים מתוקים גדולה בהרבה ליחידת חלבון בהשוואה למקורות צמחיים.

היקף המעבר חשוב פחות מכפי שנדמה. פור ונמצ'ק עצמם הסיקו שגם הפחתות חלקיות של בשר ומוצרי חלב, כשהן מתפרשות על אוכלוסייה גדולה, מניבות השפעות מצטברות גדולות מאוד – זה הטיעון הפלקסיטריאני במשפט אחד.

למה זה מתאים גם לאנשים

תזונות שנבנות סביב צמחים נוטות להיות עשירות בסיבים תזונתיים, בשומנים בלתי רוויים, באשלגן, בפולאט ובמגוון רחב של פיטו־נוטריינטים, ודלות יותר בשומן רווי. אלה רכיבי תזונה שמקושרים לתמיכה בתפקוד לב־כלי דם תקין במסגרת דפוס אכילה כולל – אמירה על דפוס תזונה, לא על מרכיב בודד, ואינה תחליף לייעוץ רפואי.

התועלת השנייה מוזכרת לעיתים רחוקות יותר: המגוון. בישול סביב צמחים מחייב יותר מרכיבים, יותר טכניקות ויותר מטבחים מכפי שמחייבת בדרך כלל רוטציה שמרכזה בשר. אכילה פלקסיטריאנית נוטה להיות מעניינת יותר, לא פחות.

היכן המורינגה משתלבת

אכילה מבוססת צמחים מעלה שאלות מעשיות על חלבון, ברזל וסידן, וירקות עלים הם חלק מהתשובה. המורינגה היא אחת המועילות שבהם: לכל 100 גרם, העלה המיובש מכיל 27 גרם חלבון – ובכללו כל תשע חומצות האמינו החיוניות, דבר לא שכיח בצמח – בתוספת 2,000 מ"ג סידן, 28 מ"ג ברזל, 18,900 יחב"ל ויטמין A ו־220 מ"ג ויטמין C.

מנה ריאלית היא 2 כפיות אבקה (4 גרם), התורמות כ־10% מהערך היומי של ברזל וכ־10% של סידן. זו תוספת, לא מקור חלבון בפני עצמו. ערבבו אותה במרקים, בדאל, בפסטו או בשייק, או שתו אותה כחליטת צמחים.

העץ עצמו הוא גידול הגיוני מבחינת ניצול קרקע: צומח מהר, עמיד ליובש ופורה גם באדמה שולית. שלנו גדל בחוות משפחתיות בחגורת יער הגשם של סרי לנקה בשיטות אורגניות, נקטף ביד ומיובש באנרגיית שמש במקום לעבור עיבוד תעשייתי, ונרכש ישירות במודל שמחזיר עד 70% מערך הרכישה למגדלים. שקיות התה שלנו נטולות פלסטיק. אפשר לקרוא עוד בעמוד הקיימות שלנו.

איך להתחיל, בשעת כדור הארץ הזו

• בחרו מספר, לא כלל. "שתי ארוחות ערב צמחיות בשבוע" הוא יעד שאפשר לעמוד בו. "לאכול פחות בשר" אינו כזה.
• התחילו במנות שכמעט הגיעו לשם. דאל, צ'ילי, פסטה, מוקפצים, קערות דגנים – רובן מאבדות מעט מאוד כשהבשר יוצא.
• השתמשו בקטניות כעוגן. עדשים, חומוס ושעועית הם החלבון הזול ביותר בחנות, ובפער גדול גם עתיר הפליטות הפחות.
• דלגו ברובו על תחליפים מעובדים במיוחד. שימושיים מדי פעם; לא זו מטרת התרגיל.
• קנו בשר טוב יותר, בתדירות נמוכה יותר. להוציא את אותו סכום על פחות בשר אך בסטנדרט רווחת בעלי חיים גבוה יותר היא אסטרטגיה פלקסיטריאנית עקבית.
• שמרו ירקות עלים בהישג יד. תרד קפוא, ירקות בצנצנת, או צנצנת אבקת מורינגה – מה שיחזיק מעמד בשבוע עמוס.

כבו את האורות לשעה. ואז בחרו ארוחת ערב אחת.

מקורות

1. Poore, J., & Nemecek, T. (2018). Reducing food's environmental impacts through producers and consumers. Science, 360(6392), 987–992.
2. Ritchie, H., Rosado, P., & Roser, M. Environmental Impacts of Food Production. Our World in Data.
3. Earth Hour — World Wide Fund for Nature. earthhour.org
4. Leone, A. et al. (2015). Cultivation, Genetic, Ethnopharmacology, Phytochemistry and Pharmacology of Moringa oleifera Leaves: An Overview. International Journal of Molecular Sciences, 16(6), 12791–12835.

הצהרות אלו לא נבדקו על ידי מינהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA). מוצר זה אינו מיועד לאבחן, לטפל, לרפא או למנוע מחלה כלשהי.

התייעצו תמיד עם איש מקצוע רפואי או עם דיאטן לפני שינוי משמעותי בתזונה, במיוחד בהריון, בהנקה או במצב רפואי קיים.